בקריאה ראשונה של ספר המדע הבדיוני "מרד אדום", כמה דברים נשמעים קצת… מוכרים. חלוקה נוקשה למעמדות, עם קאסטה עלובה שאפשר להרוג את חבריה בלי אבחנה? אה, זה מ"משחקי הרעב". בית ספר יוקרתי שמחולק לבתים לפי האופי? נו, באמת. וסצנת המייקאובר מבחור נמוך וג'ינג'י, כמעט אנאלפבית, לענק זהוב וסופר חכם? זו כבר ההתמחות של שר הורוביץ מ"קלולס". אבל יחד, הסופר פירס בראון רקח מכל המרכיבים האלה תבשיל מקורי (ומדמם) הרבה יותר מכל אחד מהם בנפרד.
מגיל 12 ומעלה: בהרצאה יעלו תכנים אלימים. מומלץ להכיר לפחות את הספר הראשון בסדרה.
על המרצה: תולעת ספרים עם נטייה גיקית, מכורה למדע בדיוני מגיל 10, עורכת וכותבת.

קוראים צעירים שעושים את צעדיהם הראשונים (והשניים) בקריאה עצמאית זוכים בימינו למגוון לא רע של ספרי מכשפות, קסם ודרקונים. אבל ספרים על רובוטים וחלליות? כאלה אין כמעט. בהרצאה אדבר על תת הייצוג של ז'אנר המדע הבדיוני בספרות לילדים בגיל הביניים, אציע הסברים אפשריים לכך ואסקור את המבחר הזמין בכל זאת לקוראת המדע הבדיוני המתחילה.
האולם נגיש.
על המרצה: מנהלת ספרייה ציבורית, גיק מדופלם, הורה במשפחה אלטרנטיבית, קוראת ומקריא.

אז נכון שאם נתקעים על מאדים יש דברים חשובים יותר לעשות מתפוחי האדמה שגידלנו במאמץ רב, אבל היי – להכין מהם חותמות זו פעילות יצירתית ומהנה. בסדנה נגלף חותמות גיקיות ונדמיין את עצמנו בתור מנהלנים מאדימיים למהדרין.
מגיל 8 ומעלה או מגיל 6 בליווי מבוגר/ת.
האולם נגיש.
על המנחה: דוקטורנט למדעי המוח, חובב מדע בדיוני ויצירה ומנחה סדנאות ותיק.

תהיתם פעם אם יש יקומים אחרים לצד היקום שלנו? אולי אלה אפילו יקומים מקבילים, שמתרחשים בהם אותם דברים – אבל אחרת? נו, אתם יודעים: מולטיוורס. אז חיגרו חגורות והצטרפו למסע ברב-יקומים של המדע הבדיוני והפנטזיה, מסיפורי אדם וחווה ועד עולמות הקומיקס של מארוול ודי-סי.
על המרצה: גיק ירושלמי בן 15, לומד בבית הספר פלך בנים.

מועדון הקריאה החודשי מתקיים מאז 2007 ביוזמת האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, ומיועד לדיון משותף, פתוח ומפרה בספרים אחרי קריאתם. במועדון נדון בספר "לבד על מאדים", בחוויית הקריאה שלנו, נחליף דעות, נדון בשאלות וברעיונות העולים מן הספר וננסה למצוא נקודות מבט חדשות.
הכניסה בחינם. מומלץ להביא עותק של הספר.
האולם נגיש.
על המנחה: מרכזת פרויקט מועדון הקריאה של האגודה ומנחה ותיקה של מועדוני קריאה בכנסים ומחוצה להם.

אדם אחד לבד בחדר, או במאדים, זה מצב בסיסי שקשה מאוד לכתוב בו. במעט דיאלוגים, ומעט אינטראקציה, אנחנו צריכים בכל זאת להעביר את הגיבור שלנו מבעד למהלך פנימי וחיצוני. איך עושים את זה? במה משתמשים? מהן מלכודות הכתיבה שנובעות מהמצב ואיך אפשר להימנע מהן. סדנת כתיבה עם תרגילי מחשבה וכתיבה זריזים וקלילים לכותבות ולכותבים בכל הרמות.
האולם נגיש.
על המנחה: סופרת, תסריטאית, מומחית אימרסיב סטוריטלינג ומפצחת סיפורים.

המקום הוא אחד המרכיבים הבסיסיים של כל סיפור, והוא מסייע למחבר בהצגת הרעיון המרכזי. המקום מעניק לדמות את זהותה האישית, שמבדילה אותה מזולתה, הוא קובע ומגדיר את דרכי התנהגותה של הדמות ואת גישותיה ומצייר את קווי האופי הגופניים והנפשיים שלה. דרך מקומות כמו החלל החיצון, השמש מאדים והכוכבים אמיתון וקאנמאד, נבחן את הופעתו ותפקודו של המקום בספרות המדע הבדיוני הערבי, הן כמרכיב בסיפור והן בסמלים ובמשמעויות שהכותבים מבקשים להעניק לסיפור ולקורא.
על המרצה: דיקן הלימודים האקדמיים ומרצה לשפה וספרות ערבית במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה.

"נסיכת מאדים", מאת אדגר רייס בורוז (1911), הוא אחד מספרי המדע הבדיוני הראשונים שחלמו מפגש של איש כדור הארץ עם חייזרים בכוכבי לכת אחרים, ובפרט במאדים. בארסום, כפי שמכנים אותו תושביו, הוא כוכב לכת שוקק תרבויות, יריבויות, מערכות מחיה ותככים. הג'נטלמן וההרפתקן הדרומי ג'ון קרטר נדרש להתמודד עם זרויות העולם שאליו נקלע באופן מיסטי. הספר השפיע על דורות של סופרים שעסקו בעקבותיו במסעות בין עולמות. כאן נפגוש את המקור שממנו שאבו השראה פרנק הרברט, רוברט היינליין, ריי ברדבורי וג'ורג' לוקאס, כמו גם אסטרונאוטים ומדענים של נאס"א שחלמו מילדותם על הירחים בשמי בארסום.
האולם נגיש.
על המרצה: סופרת, חוקרת ספרות וקולנוע, מרצה ותיקה בכנסים.

הלכת לתומך לטיול במסדרונות המושבה, ונתקלת בדלת לא מוכרת. דלתות לא צצות יש מאין. כשהדלת נפתחת, קבוצה אשמה למראה נועצת בך מבט משונה. על לוח בצידו השני של החדר נכתב "סדנת משחקי טקסט אינטראקטיביים." את…
1. נמלטת כל עוד נפשך בך. את יודעת לזהות מתקפות זומבים!
2. מצטרפת לסדנה! תמיד רצית לכתוב משחק טקסט!
בואו לכתוב ולשחק במשחקי טקסט, וללמוד למה הכלי הכי יעיל הוא להרוג את השחקנים!
מגיל 10 ומעלה.
האולם נגיש.
על המנחה: חובבת ספרות, קולנוע וטלוויזיה, כותבת מדע בדיוני ופנטזיה ומדי פעם גם משחקי את-הגיבורה.

כמעט מאה שנה מפרידות בין הספרים "נסיכת מאדים" שכתב אדגר רייס בורוז בראשית המאה ה-20 ו"לבד על מאדים" מאת אנדי וויר. בשני הספרים, אמריקאי רב תושייה מוצא את עצמו לבד על מאדים וצריך להתמודד בכוחותיו-הוא עם הקשיים שמזמן לו כוכב הלכת האדום. ההבדלים בין הספרים מלמדים הרבה לא רק על מאדים, אלא בעיקר על השינויים שחלו בתקופה הזאת בתפיסת החלוציות והסְפר בארצות הברית.
על המרצה: עורך "היה יהיה", אסופת הסיפורים השנתית של האגודה, מרצה ותיק בכנסים בארץ ובחו"ל וכותב על הז'אנר.

כדור הארץ הוא לא מה שהיה פעם. בין שינויי האקלים, המגפות והפוליטיקה הגלובלית המגוחכת, בטח יש שם בחוץ מקום טוב יותר – או לפחות מופרך פחות. הפאנל יציע צרור של עצות מועילות לכל מי שרוצה למצוא אי שם בגלקסיה יאוש קצת יותר נוח.
מגיל 16 ומעלה. ייתכן שיעלו במהלך הדיון אזכורי מין ואלימות.
איילת דקל (מנחה): עובדת בהייטק, זמרת ואמא, בעלת תואר שני בביולוגיה חישובית, חברת עמותת "מדעת".
גלי גולן: מרצה ותיקה בכנסים, עובדת בהייטק.
לילי דאי: חובבת ספרות, קולנוע וטלוויזיה, כותבת מדע בדיוני ופנטזיה, ממייסדות הרחפת הקלה ובעלת תארים בקוגניציה ובתקשורת.
ורד טוכטרמן: סופרת ומתרגמת, מחברת הספרים "דם כחול" ו"אבן ירח".

כשהאנושות תתחיל להתפשט החוצה מכדור הארץ, אין ספק שהצעד הראשון שלה יהיה הקמת מושבה על הירח. מי ימשול בה?
ממשל אנרכיסטי, נטול ריכוזיות שלטונית, קסם במיוחד במשך השנים ליוצרי מדע בדיוני שביקשו לתאר את ההתיישבות על הירח, ובתוך כך לבחון באמצעותה שיטות ממשל ניסיוניות. בהרצאה נסקור אחדים מהרעיונות הללו ונבחן את ההבדלים ביניהם – החל משנת השישים שבהם היינליין כתב את "עריצה היא הלבנה" וכלה בעניין שמביעות בימינו סין ומעצמות אחרות בהתיישבות על הירח.
האולם נגיש.
על המרצה: חובבת מדע בדיוני ותיקה, כותבת על ספרי ילדים באנגלית לקבוצת "המסע אל האי אולי", ולבלוג קולומבוס על מוזיקה.

רעיון הארצת כוכבי לכת אחרים, והארצת מאדים בפרט, מסתובב כבר שנים רבות במדע הבדיוני – למשל בסדרת ספרי "מאדים הצבעוני" של קים סטנלי רובינסון או במשחק הלוח הפופולרי "Terraforming Mars". העיקרון פשוט – לקחת כוכב לכת קיים ולהתאים אותו לחיים אנושיים, אבל הדרך לשם אינה פשוטה כלל וכלל. בהרצאה ננסה להבין מה נדרש מבחינה טכנולוגית וחברתית כדי להאריץ את מאדים, האם זה בכלל אפשרי, וחשוב לא פחות: האם בכלל כדאי?
האולם נגיש.
על המרצה: סטודנט להנדסת חשמל ומדעי המחשב, חובב משחקי לוח, מדע וטכנולוגיה, חלל ואסטרונומיה.

ממרס ועד דימורפוס, להמון כוכבים, כוכבי לכת וגופים שמימיים אחרים יש שמות יווניים ורומים. למה זה כך, ואיך זה שהתופעה נמשכה ואפילו התרחבה בעידן המודרני? איזה בדיחות ומריבות של אסטרונומים מסתתרות מאחורי שמות הכוכבים, ואיך קוראים למאדים בערבית? על המיתולוגיה, ההיסטוריה והפוליטיקה שמאחורי שמותיהם של גופים שמימיים.
על המרצה: חוקרת מדיניות ציבורית ופוליטיקה ומנחת כתיבה אקדמית בתוכנית "אידיאה".

הצטרפו אלינו לקריאה ביקורתית של שני סיפורים משעשעים העוסקים בהתיישבות בעולמות אחרים. "ניצחון שלא בכוונה" מהספר "בארץ הרובוטים" של אייזק אסימוב ו"צמחוקר" של ניר יניב שפורסם במקור באתר "בלי פאניקה" מספרים שניהם על מה שעלול להשתבש כשבני אדם ייצאו מעולמם הביתי והבטוח ויפגשו בלא-נודע. אל חשש – לא כולם צריכים למות בסוף!
האולם נגיש.
אהוד מימון: עורך "היה יהיה", אסופת הסיפורים השנתית של האגודה, מרצה ותיק בכנסים בארץ ובחו"ל וכותב על הז'אנר.
ד"ר קרן לנדסמן: רופאה, אמא וסופרת בסדר משתנה. זוכת פרסי גפן ומחברת הספרים "לב המעגל" ו"שמים שבורים".

האסטרולוגיה – מדע הכוכבים – הייתה הניסיון הנועז הראשון של האנושות לאחוז בכוכבים ולנווט את גורלה ביניהם. מבחינה מסוימת היא הייתה המדע הראשון, ובוודאי גוף הידע הראשון שדרש פיתוח מתמטי עקבי ואיסוף נתונים מתוחכם. שנים רבות היא ריתקה את בני האדם אל שמי הכוכבים, שם ביקשו למצוא את עתידם. בהרצאה אגע בחלקים מסיפורה בן אלפי השנים וחוצה התרבויות, אדבר על התפיסות שעמדו ביסודה ואציג את התמורות שעברו עליה והורידו אותה מגדולתה היישר אל העמודים האחרונים של "ישראל היום".

האולם נגיש.

על המרצה: בעל השכלה היסטורית, בדגש על ההיסטוריה של הרעיונות. רכז פרויקטים דיגיטליים של מרכז זלמן שזר.

"דום" הוותיק הוא סימולטור יריות, "Surviving Mars" הוא סימולטור בניית מושבה. שניהם מתרחשים במאדים. ביניהם מפרידות יותר מ-25 שנה ובהן מאות משחקים המתרחשים על כוכב הלכת האדום. בהרצאה נצלול לתוך סוגת משחקי המחשב העוסקים במאדים ונראה מה השתנה בה ומה זה אומר עלינו כגיימרים וכחברה.
על המרצה: גיימרית, הייטקיסטית, חובבת משחקי תפקידים, מרצה וחברת סגל בכנסי האגודה.

כל הדיסטופיות הגלקטיות הטובות נכשלות בסוף! למה זה קורה ומה צריך לשנות כדי שהרעים יוכלו סוף סוף לנצח? בהרצאה נלמד מניסיונן המר של אימפריות אופל קודמות, כפי שהוצגו ב"מלחמת הכוכבים", "1984", "הארי פוטר", וסדרת "המוסד" של אסימוב, ונסיק מהן מה צריך כדי ליצור אימפריה גלקטית מבוססת רוע, שתשרוד לנצחחחחחח (צחוק מרושע). הצטרפו לצד האפל!
ההרצאה תעסוק ברוע, אלימות ודת.
האולם נגיש.
על המרצה: עו"ד מרק לייזרוביץ – עורך דין ומרצה ותיק בכנסי מדע בדיוני ופנטזיה.

מה קורה כשאוספים נערים ונערות גיקיים, מבקשים שיבחרו דמות, יכתבו קרוסאובר קראק-פיק ויעשו ממנו סרטוני סטופ-מושן? בחודשים האחרונים בני ובנות נוער מתוכנית Geek Space השתמשו במדפסות תלת-ממד, לגו, צבעי אקריליק, אולפן הקלטות והמון יצירתיות, כדי ליצור סרטונים מגוחכים, מפתיעים ומרגשים. במהלך ההרצאה נצפה בסרטונים שהופקו במסגרת המיזם, נדבר על הטכניקות שהשתמשנו בהן ועל החברות שנוצרה לאורך הדרך.
תוכנית Geek Space, בית ירושלמי לנוער גיקי, נוסדה במרכז החדשנות והיזמות JLM SPARK, שפועל כדי לאפשר לבני נוער ירושלמיים לרכוש מיומנויות מעולמות החדשנות, היזמות, הטכנולוגיה והקריירה.
האולם נגיש.
על המרצה: מאיירת, מעצבת, אשת חינוך ומובילת התוכנית.

בואו לרצף הרצאות קצרצרות על פי נושאים אקראיים שיישלפו מהכובע (ההנהלה לא מתחייבת לספק כובע) על ידי מנהלת הכנס ומרצה לעת צרה, קרן לנדסמן, מומחית לזומבים, מגפות, וחושך על פני תהום.
על המרצה: רופאה, אמא וסופרת בסדר משתנה. זוכת פרסי גפן ומחברת הספרים "לב המעגל" ו"שמים שבורים".

המרחקים העצומים, קשיי הניווט, כשלי התקשורת, שגיאות התכנון – ובל נשכח את הגורם האנושי! במרוצת השנים שלחה האנושות משימות מחקר רבות למאדים. חלקן הגיעו בשלום וחלקן… קצת פחות. אילו אתגרים עמדו בפני המתכננים שניצבו מאחורי המשימות הללו? ואילו אתגרים מצפים לנו במפגשינו הבאים עם שכננו האדום?
האולם נגיש.
על המרצה: עובד מצפה הכוכבים בגבעתיים, חבר ועד האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומתנדב ב-SpaceIL. סטודנט לפיזיקה וכימיה ובעל הבלוג היסטוריה חללית.

מרק וואטני ב"לבד על מאדים" היה מהנדס ואגרונום. חברי הצוות שלו ורבים אחרים שניסו להציל אותו היו אנשים מבריקים, משכילים ומוכשרים. אבל נניח שלא היינו שולחים למאדים את טובי המוחות, אלא עבריינים? רובנו חושבים שזה כנראה רעיון ממש גרוע, אבל הרי ככה בדיוק קמה אוסטרליה. היבשת הדרומית הייתה מקום זר, נידח ועוין; בדיוק מהסיבות האלה היא שימשה מושבת עונשין. והנה, תראו אותה היום. בהרצאה נדבר על ההקבלה בין יישוב אוסטרליה ליישוב מאדים, בתקווה שבסופה תוכלו לענות בעצמכם על השאלה שבכותרת.
האולם נגיש.
על המרצה: מדען טילים וחובב מדע בדיוני.

גשושות החלל וייקינג, ששוגרו למאדים בשנות ה-70, שינו לא רק את המדע של מאדים, אלא גם את המדע הבדיוני. בעוד שבשנים שקדמו למשימות הללו המדע הבדיוני הירבה לעסוק באנשי המאדים וביחסי הגומלים בינם לבין בני האדם, הרי שלאחר מכן המדע הבדיוני חדל מכך כמעט לחלוטין. בהרצאה נדבר על ההיסטוריה של מאדים במדע הבדיוני לפני ואחרי משימות וייקינג, ננסה להבין מדוע התגליות השפיעו כך על המדע הבדיוני, ממתי אין חיים על הירח, ולמה יוצרי מדע בדיוני חשים את הצורך להיות "מדויק מדעית".
על המרצה: מהנדס ומרצה בתחומי המדע הבדיוני, המדע והחברה.

מצבים של בידוד קיצוני, הרחק מהציוויליזציה, ללא יכולת לתקשר או להזעיק עזרה, הם כר פורה של השראה לסרטי מתח, אימה ואימה פסיכולוגית. בחלל או מתחת למים, כשאין לאן לברוח והאנושות שרויה במצב הכי פגיע שלה, הקולנוע מפגיש אותה עם איומים שונים ומשונים, אמיתיים ודמיוניים, מחייזרים ועד יצירותיה שלה שקמות עליה. אומרים שאפשר להסיק מסרטי המתח והאימה של כל תקופה את הפחדים שרודפים אותה – אז מה התת-מודע הקולקטיבי חושב שמחכה לנו שם בחוץ, ומה זה אומר עלינו?
מגיל 16 ומעלה. ההרצאה תעסוק באימה, אלימות ובידוד.
האולם נגיש.
על המרצה: חובבת ספרות, קולנוע וטלוויזיה, כותבת מדע בדיוני ופנטזיה, ממייסדות הרחפת הקלה ובעלת תארים בקוגניציה ובתקשורת.

באירוע הסיום המסורתי של מאורות נחלץ את כל המתיישבים חסרי הישע שנותרו לבד על עולמות נידחים, נעלה על נס את המנהלות המהוללות, נקריב ראש כרוב לאלות הכנסים, וכמובן נדליק נרות חנוכה. הכניסה בחינם לאורגניזמים בעלי 13 תאים או יותר בלבד.

מנחה: קרן לנדסמן